פסק-דין בתיק תא"מ 36464-01-11

1.       אין חולק על כך שביום 25.3.2010 ארעה תאונת דרכים בה היו מעורבים רכב התובעת 2 מסוג הונדה סיויק מ.ר. 7337110 (להלן רכב המבוטחת) ורכב הנתבע מסוג סוברו אימפרזה מ.ר. 8141415 (להלן רכב הנתבע). במועד התאונה נהג ברכב המבוטחת בעלה, מר צבי (צביקה) מכלוף (להלן נהג רכב המבוטחת) ואילו הנתבע נהג ברכבו.

2.       על-פי הנטען ניזוקו בתאונה שני כלי הרכב המעורבים בה. התובעת 1 (להלן המבטחת), אשר ביטחה את רכב המבוטחת בעת הרלוונטית מפני נזק כזה שנגרם בתאונה, שילמה למבוטחת סך של 39,469 ש"ח ובמקביל מכרה את שרידי הרכב שהוכרז אובדן גמור בעבור סך 15,637 ש"ח. בתביעה העיקרית היא מבקשת להשית על הנתבע את נזקה בסכום משוערך של 24,876.95 ש"ח ליום הגשת ההליך (19.1.2011). בתביעה שכנגד עתר הנתבע לחייב את המבטחת והמבוטחת להיטיב את נזקיו בעקבות התאונה בסך של 5,921 ש"ח בגין נזק ישיר לרכב לפי חוות-דעת שמאי וסך נוסף של 600 ש"ח בגין שכר-טרחת השמאי (סה"כ 6,521 ש"ח ליום הגשת התביעה שכנגד, 21.6.2011).

3.       עיקר המחלוקת נסבה על השאלה באשמו של מי משני הנהגים המעורבים ארעה התאונה.

4.       שמעתי את עדות נהג רכב המבוטחת מזה ואת עדות הנתבע ואחיו, מר חאלד אל מחאמיד אשר נכח ברכב הנתבע כנוסע בעת קרות התאונה, מזה. ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון זולת אם צוין אחרת.

5.       העדפתי בבירור את גרסת הנתבע ואחיו על-אודות האופן בו נגרמה התאונה על-פני עדותו היחידה של נהג רכב המבוטחת. לפי עדות הנתבע ואחיו הגיע רכב המבוטחת במהירות גבוהה לכביש בו ארעה התאונה תוך שהוא משתלב בו מכביש צדדי, בתוך כך סטה ממסלול נסיעתו למסלול הנגדי ופגע בצדו השמאלי של רכב הנתבע שנסע מולו במסלול הנגדי. מעוצמת המכה בדופן השמאלית שלו נהדף רכב הנתבע ימינה ונפגע גם מצדו הימני מאדנית בטון שהוצבה על המדרכה [עמ' 10 ש' 16-3, עמ' 11 ש' 23-15, עמ' 12 ש' 26-9]. שרטוטים של מנגנון התאונה שערכו הנתבע והעד מטעמו תומכים בעדותם זו ומבהירים אותה [ נ/3, נ/6]. אפילו נפלו אי-דיוקים קלים בין עדות הנתבע לבין עדות אחיו, עניינם בנושאים שהם פריפריאליים לשאלות שבמחלוקת, כגון בשאלה אם הנתבע פונה לבית-חולים בתכוף לאחר התאונה, אם לאו. ודוק: עד התובעת אישר שלמקום התאונה הגיע אמבולנס שפינה את הנתבע לבית-החולים ובכך סיפק הוא עצמו תמיכה לגרסת הנתבע בסוגיה זו [עמ' 5 ש' 22-21]. בכל הקשור לתיאור אופן התרחשות התאונה וסיבתה מסרו הנתבע ואחיו גרסה אחידה ועקבית ויחד עם זאת עמדו עליה באורח שוטף וספונטני שלא יצר רושם של תיאום מוקדם.

6.       מנגד היתה עדות הנהג ברכב המבוטחת מגומגמת ולא קוהרנטית ורישומה - לא אמין. בכתב-התביעה נטען שרכב המבוטחת נפגע בחלקו הימני הקדמי [שם, בסעיף 6]. מחוות-דעת שמאית שצורפה לכתב-התביעה עלה דווקא כי הרכב ניזוק במוקד שמאלי קדמי. משעומת הנהג ברכב המבוטחת עם הפער בין כתב-התביעה לבין נספחיה לא ידע לומר בבירור היכן נפגע הרכב בו נסע. בנקודה מהותית זו מסר שלוש גרסאות שונות: תחילה טען שנפגע בפינה השמאלית הקדמית, לאחר מכן מסר שאינו זוכר בדיוק היכן נפגע, ולבסוף עמד על כך שהפגיעה היתה בחזית הרכב מקדימה; בהמשך טען שוב שנפגע בפינה השמאלית הקדמית [השוו עמ' 5 ש' 25, עמ' 6 ש' 2-1, עמ' 7 ש' 13, עמ' 7 ש' 28-27]. בתארו את התאונה ביקש הנתבע להישמע בטענה כי הוא נסע בנתיבו ואילו רכב הנתבע - הוא שסטה אל תוך נתיב זה; לאחר מכן הודה שהגיע למקום התאונה מכביש צדדי, כפי שעלה מעדות הנתבע ואחיו [השוו עמ' 5 ש' 18-17 ועמ' 7 ש' 3-1]. הנהג ברכב המבוטחת לא מסר את עדותו בצורה שוטפת ומשכנעת אלא הרבה להשיב על שאלה בשאלה והשתמש בביטויים שמלמדים על השערה ולא על ידיעת העובדות לאשורן.

7.       אני קובעת אפוא שהתאונה ארעה באשמו המלא של הנהג ברכב המבוטחת, באופן עליו עמדו הנתבע והעד מטעמו בעדויותיהם. בכך שהנתבע לא הביא למתן עדות נוסעת נוספת ברכבו, היא אשת אחיו שאותו הזמין לעדות, אין כדי לשנות ממסקנה זו.

8.       על-יסוד האמור לעיל אני דוחה את התביעה העיקרית במלואה ומקבלת את התביעה הנגדית. הנתבע הציג חוות-דעת שמאי ממנה עולה כי הנזק שנגרם לרכב בתאונה, בשני המוקדים, היה סך של 5,921 ש"ח. לכך יש להוסיף סך של 600 ש"ח בגין שכ"ט השמאי.

9.       בתביעה שכנגד תשלמנה אפוא הנתבעות שכנגד לתובע שכנגד, ביחד ולחוד, את הסך של 6,521 ש"ח כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד (21.6.2011) עד יום פסק-הדין. לסכום זה יתווסף סך של 2,000 ש"ח בגין הוצאות התביעה שכנגד ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) ליום פסק-הדין, שיחול אף הוא על הנתבעות שכנגד ביחד ולחוד.

בנוסף, ובגין דחיית התביעה העיקרית, תשלם התובעת בתביעה העיקרית לנתבע באותו הליך את הוצאותיו כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך של 4,350 ש"ח ליום פסק-הדין.

כל סכום ישולם תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ג, 27 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.